האפליקציות שהופכות אותי לכותב טוב יותר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

אף פעם לא הצלחתי להבין למה טכנולוגיה וכתיבה הם שני עולמות שונים כל כך. רוב האנשים הכותבים שפגשתי בחיי לא הצליחו להפעיל מחשב גם אם הדבר היה תלוי בחייהם, ורוב האנשים הטכנולוגיים שכתבתי בחיי לא הצליחו לחבר יותר משתי מילים בהודעת וואטסאפ מבלי לזעוק שמדובר בדבר הקשה ביותר בעולם.

עבורי, טכנולוגיה היא השראה לא פחותה מספרים. 

למעשה, זה רק צירוף מקרים, שני ציוני נכשל בבגרות 3 יחידות במתמטיקה, סילוק ממגמת תכנות בתיכון ואפס יכולת לכתוב קוד שאני עוסק בכתיבה ולא בפיתוח אפליקציות מסעירות. 

הייתי ככה קרוב. באמת.

אבל לשמחתי, למרות שאני לא יכול לכתוב אפליקציות, אני בהחלט יכול לכתוב איתן. והן עושות לי את החיים כל כך הרבה יותר קלים. למעשה, הן עושות אותי כותב טוב יותר. חד וחלק. 

והן יעשו גם אתכם.

אז הרשו לי רגע להגשים חלום ולהיות גשר בין תרבויות, והנה האפליקציות שיוציאו מכם את המיטב. באחריות.

FREEDOM

יש בעיה אחת עם פרידום, וזו חתיכת בעיה רצינית: צריך להודות שאתה חלש אופי כדי להשתמש בה. זאת אומרת, התוכנה לא דורשת את זה ממך, חלילה, ולמען האמת היא עושה הכל כדי שלא תרגיש שזה מה שאתה, אבל אין דרך קלה להגיד את זה: שילמת הרגע 10 דולר למשהו שאם היה לך קצת כח רצון היית יכול לקבל בחינם.

להתנתק מהאינטרנט זה לא ממש מסובך, חייבים להודות. הולכים לאייקון של הווי-פיי ומכבים אותו עד להחלטה חדשה כדי שאפשר יהיה לכתוב בשקט בבית הזה. אבל אם ניסיתם פעם אתם כבר יודעים שקל להגיד ובלתי אפשרי לעשות, ולכן אין לי אלא להודות שפרידום היא עשרת הדולרים הכי מיותרים, אבל גם הכי מצוינים שהוצאתי בחיי.

כי פרידום עושה את מה שאני מעולם לא הצלחתי לעשות: היא, ובכן, חוסמת את האינטרנט. אבל באמת חוסמת אותו. מהרגע שלוחצים על הכפתור ומגדירים לו איזה אתרים אתם רוצים לחסום (פייסבוק, פייסבוק ופייסבוק) פרידום נועלת את המערכת כל כך חזק עד שגם ריסטארט, שניים ואפילו שלושה – האמינו לי, ניסיתי – לא יזיזו אותה משם. רצית לכתוב? שב לכתוב. או שתמשיך לעשות ריסטארט עד שתתייאש.

לפרידום יש גם תוכנה מעולה לדסקטופ, גם אפליקציה נהדרת ויעילה מאוד לאייפד ולטלפון, ובגדול היא לגמרי מאפשרת את הדבר הזה שכולנו מנסים בכל דרך אפשרית להתחמק ממנו: לעבוד. השקט והצלילות שבעולם נטול הפרעות שגם אינו בשליטתך (והרי בגלל זה כל כך הרבה אנשים, כולל אני, מספיקים עבודה של שנה במטוסים) הוא אחר לגמרי מהידיעה שבכל רגע אפשר להחזיר את הכפתור ואת הפיד של האינסטגרם. לא הייתי מצליח לגמור שום פרוייקט בלי התוכנה הזאת, והיא, באופן הכי מילולי שיש, העשרה דולר הטובים ביותר שהוצאתי עד היום.

וכן, אפשר היה לפתח משמעת עצמית, בלה בלה בלה, אבל בשביל מה כשתמורת עשרה דולר אפשר שלא.

שם האפליקציה: FREEDOM

מחיר: 9.99$ או מנוי חודשי

זמין ל: כל פלטפורמה אפשרית

איפה מורידים? ממש כאן

GOOD NOTES

אם התחלנו בהוצאה לא הכרחית אין לי אלא להמשיך בהוצאה הכרחית מאוד: אם אתם כותבים ולוקחים את העניין הזה ברצינות, אז רק אלוהים יודע איך עוד לא קניתם אייפד פרו.

יום יבוא ואני אכתוב שיר הלל לאייפד פרו שלי, אבל אם אתם כותבים ולוקחים את העניין הזה ברצינות אין לי אלא להפציר בכם לקנות אייפד פרו, את העפרון שבא איתו ואז את אפליקציית GOOD NOTES שעולה עוד 9.99$, וכל זה כדי שתוכלו להפוך אותו למה שאצלנו בתחום מכנים בעגה המקצועית: מחברת.

סתם, זה הרבה יותר ממחברת.

זה הרבה מחברות.

ותנו לי להסביר לכם למה זה חתיכת הבדל.

תראו, בחדר העבודה שלי, ואני ממש לא מגזים, יש בערך 47 מחברות, כולן של MOLESKINE. יש לי איזו מחלה בלתי מוסברת להוציא כסף על דברים שאני ממש לא צריך, ואפילו עוד יותר מזה להתחיל מחברת חדשה לכל נושא או דבר שאני צריך לכתוב. ככה יש לי מחברת לסרט, לספר, לסדרות, לדברים שאני צריך לעשות, לסדנאות כתיבה, לניהול הוצאות, לרעיונות שאינם הספר, הסרט או הסדרות, ליומן אישי, ואם ניסיתם פעם לדחוף את כל זה לתוך תיק גב וגם לצאת מהבית לאנשהו אז, נו, אתם כנראה יושבים לפני בתור לאורטופד ומחכים שיגבסו אתכם.

ואם תוסיפו לכל זה את העובדה שיחד עם כל המחברות האלה צריך למצוא מקום גם למחשב נייד כדי שממש יהיה אפשר לכתוב ולהתקדם במשהו מהפרוייקטים האלה, כבר הבנתם את הצרה שבה אני נמצא.

אבל GOODNOTES הופכת את האייפד שלכם למחברת של ממש. למעשה, היא הופכת אותו למחברות. לכמה מחברות שתרצו. ואם אתם קצת כמוני ומרגישים רוח חדשה של תקווה בכל פעם שאתם פותחים מחברת חדשה, דעו שהאפקט הזה לא הולך לאיבוד באייפד, רק עולה הרבה פחות כסף בטווח הארוך וגם צובר הרבה פחות אבק.

נכון לעכשיו, שנתיים אחרי שהתחלתי להשתמש באפליקציה הזו באופן קבוע, יש לי 67 מחברות פעילות וגב אחד שמאוד מודה לי על זה. העובדה שאני יכול לקחת את כל המחברות שלי לכל מקום בקלילות באמת הפכה אותי לכותב טוב יותר ופעיל יותר ובעיקר נטול תירוצים. ואם זה לא שווה 9.99$ (ועוד איזה שבעת אלפים שקל על האייפד פרו, אבל בואו נתעלם מזה כרגע), אז בחיי, אני לא יודע מה כן.

שם האפליקציה: GOOD NOTES

מחיר: 9.99$

זמין ל: אייפד, מק

איפה מורידים? ממש כאן

NOISLI

ֿככותב מקצועי אני יכול לכתוב בכל מקום, על כל כסא, בכל שעה ביום או בלילה, אבל יש דבר אחד שבלעדיו אני לא יכול: מוזיקה באוזניים.

וזו חתיכת בעיה, כי במקרה או שלא במקרה, מוזיקה באוזניים היא גם הדבר שהכי מוציא אותי מדעתי ומריכוז.

עכשיו בואו נפתור את הסתירה הזאת, בסדר?

אני לא יכול להתרכז ברעש. אני לא מדבר על רעש של מועדון או שיפוצים או ערוץ הכנסת בישיבה על התקציב, אני מדבר על כל רעש שהוא. מזלג נופל, תפריט מתקפל, מכונת קפה עובדת, אופנוע כבד מדי שעושה יותר מדי רעש, מישהו נושם שעושה יותר מדי רעש, שכן שזז מחדר לחדר שני בניינים לידי – אלו רק כמה דברים שמוציאים אותי מריכוז (רק כשאני מנסה לכתוב, כן? כשאני לא מנסה לכתוב מצידי תעשו מלחמה גרעינית במרפסת), וכתוצאה מכך גם מדעתי.

כדי לא להשתגע לגמרי עברתי לכתוב עם מוזיקה, מה שכמובן טיפל ברעשים מבחוץ, אבל יצר בעיה חדשה: עכשיו הייתה לי מוזיקה באוזניים. 

עם השנים מצאתי מוזיקה שתהיה ממש כמו רעש לבן, ואתם תחשבו שאני צוחק, אבל האוסף של האנה מונטנה הוא המוזיקה הטובה ביותר לכתיבה שאני מכיר. אבל עם כל הכבוד למיילי סיירוס, אי אפשר באמת להיות עם האנה מונטנה שבע שעות ביום באוזניים.

כאן נכנסת NOISLI.

ניסיתי כמה וכמה אפלקיציות רעש לבן לפניה, ומהרגע שמצאתי אותה והצמדתי אותה לאוזניות מבטלות הרעש שלי לא ניסיתי אף אחת אחריה. יש בה כמות רעשים לבנים כל כך גדולה (האהוב עלי, דרך אגב, הוא טיסה במטוס. הצליל הכי מונוטוני ומעודד ריכוז שאני מכיר) עד שגם שנתיים וחצי אחרי שהורדתי אותה טרם הגעתי אל כל הקומבינציות בה. 

אבל מה שנחמד ב-NOISLI היא שהרעשים בה באמת מיועדים למי שמנסה להשקיט את הרעשים בראש ועד עכשיו לא מצא את הרעש השקט המושלם. בגלל זה בדיוק יש שם 17 סוגים שונים של גשם, שש סערות טרופיות שונות, 13 קומבינציות של ים וחוף ואפילו רעש מונטוני של בית קפה, שאין כמוהו כשכותבים בבית קפה אמיתי.

גם אם אתם מיחידי הסגולה שיכולים לכתוב עם אוזניים שלגמרי יכולות לקלוט את השיחה בשולחן שלידכם או בקצה השני של בית הקפה ועדיין להיות בסדר עם זה, אני עדיין ממליץ לכם לנסות את האפלקיציה הזאת. השקט שהיא מעניקה ושעות העבודה הרצופות שהיא מאפשרת שוות את ה-6.90 ש״ח שהיא עולה. 

למעשה, הם היו יכולים לגבות על האפלקיציה הזו פי עשר, והיא עדיין הייתה שווה את כמה שהיא הייתה עולה.

NOISLI היא לגמרי האפליקציה שאין לכם מושג שאתם צריכים עד שהיא מגיעה לכיוונכם. ומאז שהיא הגיעה היא, ללא ספק, האפליקציה החשובה ביותר שיש לי בטלפון.

שם האפליקציה: Noisli

מחיר: חינם עד 120$ לשנה, תלוי כמה אתם רציניים. מניסיוני אני אגיד שהאפליקציה הזו שווה כל סכום שתחליטו להוציא עליה

זמין ל: ios, אנדרואיד, ווינדוז ומק

איפה מורידים? ממש כאן

עמוד ה-Notion הפרטי שבניתי לעצמי. האפליקציה שעוזרת לי לעשות סדר בראש.

NOTION

לתאר את  NOTION במילה אחת – או אפילו במשפט – משול, בעיני, לניסיון לתאר ביקור על הירח: זה מסוג הדברים שבאמת צריך לראות בעיניים שלך כדי להאמין.

או זה לפחות מה שניל ארמסטרונג אמר. לי טרם הזדמן להגיע לשם. 

כל מה שאני יכול להגיד על NOTION הוא שהדבר שהכי תקע אותי – וכל כותב אחר שאני מכיר – הוא חוסר סדר ומערכת שמירת וסידור קבצים לא מספיק טובה ומאורגנת, שיצרו בסוף את שמות הקבצים האהובים ״תסריט טוב טוב סופי.DOCX״, ״תסריט טוב טוב סופי בהחלט.DOCX״ ו״דראפט ספר נקי 32 – אפריל 2020.DOCX"/

וש-NOTION פותרת בדיוק את שתי הבעיות האלה.

אה, ועוד בערך 238 בעיות שלא היה לי מושג שקיימות בתהליך העבודה שלי עד שהתחלתי להשתמש בה.

בהיעדר שם אחר, NOTION היא אפלקיציה לניהול פרוייקטים, אבל אני באמת חושב שאין תואר מעליב יותר לאפליקציה הזו מאשר לנסות לתאר אותה בכמה מילים וזהו.

כי האמת היא ש-NOTION היא קנבס ריק וענני למדי שעליו אפשר לבנות איזה מאגר נתונים שרוצים, מה שאפשר לי, לראשונה מאז שהתחלתי להשתמש במחשב, לא לנסות ולהתאים את עצמי למערכת מסוימת, אלא לבנות מערכת שתתאים לי.

ככה לא רק שיש לי גיבוי, אלא שבסוף היום אני פשוט גורר את הקובץ העדכני ביותר מתחת לכותרת ״קובץ אחרון״, וסוגר את היום. האפליקציה הזו (שזמינה גם למק, ווינדוז, אנדרואיד ולדעתי גם כמה מיקרוגלים נבחרים) היא לא פחות מנס קטן וחוסכת לי, בלי הגזמה, בין 40 דקות לשעתיים ביום.

וכשתתחילו לעבוד עם צוות על הפרויקטים שלכם תגלו שהיא גם יכולה לחסוך יותר.

בקיצור, זו האפליקציה שכל כותב חייב ללמוד ולהכיר. 

וכן, יש לה עקומת למידה. ולא, היא לא פשוטה וקלה לשימוש. אבל החיים שלכם יתחלקו ללפני ואחרי. עלי. 

שם האפליקציה: Notion

מחיר: חינם עד שלל תוכניות. מי שלא עובד עם צוות יכול לגמרי להסתדר עם הגרסה החינמית

זמין ל: כל פלטפורמה אפשרית

איפה מורידים? ממש כאן

Headspace

האחרונה היא אפליקציה די יקרה (69$ לשנה, נכון לכתיבת שורות אלה), אבל זו השנה השלישית שבה אני לקוח משלם ומסופק מאוד מהתמורה שאני מקבל, כך שאין לי אלא להמליץ עליה בחום גדול גם לכם.

אני מניח שרבים מכם מכירים את המונח ״מיינדפולנס״, ואם אתם איכשהו קצת דומים לי, אני מניח שאתם מתייחסים אליו בזלזול מוחלט. 

וזה חבל, האמת, כי אני חייב להגיד שאם אני הייתי לוקח אותו טיפה יותר ברצינות לפני כמה שנים יכול להיות שהיו לי חיים הרבה יותר קלים.

לא, האפליקציה הזו לא שינתה את חיי. לא, לא התהפכתי והפכתי לאדם רוחני בעקבותיה. אבל כן, היא בהחלט שיפרה אותם ואת היכולות שלי ב-3-4%, ואם קראתם את הספר ״הרגלים אטומיים״ של ג׳יימס קליר (ואם לא, תקראו, למה אתם מחכים?) אז אתם יודעים שאלו בהחלט אחוזים שמספיקים כדי שתנשקו לממציא האפלקיציה הזו את הרגליים.

או, כאילו, סתם תורידו אותה ותשמשו בה. גם זו אופציה.

לא ניכנס לאלפי הסשנים שאפשר לעשות באפליקציה הזאת, אבל אני כן רוצה לספר על חטיבת היצירתיות שיש שם, שמניסיון אישי לגמרי עובדת. 

ותרגול שלגמרי עובד הוא לא דבר שאפשר לזלזל בו.

אם אני מצליח לתרגל מיינדפולנס כל בוקר? לא. הלוואי. מיינדפולנס היה ועודנו אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי בחיי (תנסו אתם לשבת ולנסות לשלוט במחשבות שלכם במשך עשרים דקות, בהצלחה שיהיה לכם) ולא בכל יום אני מצליח להביא את עצמי להתחיל איתה היום.

אבל בבקרים שאני כן, אני אסיר תודה לעצמי ולצוות האפליקציה הזו, שלא מפסיקים להפתיע עם תוכן איכותי, מרענן ובעיקר – כזה שבאמת עוזר להתרכז ולכתוב. 

שם האפליקציה: Headspace

מחיר: חינם עד 69$ לשנה

זמין ל: Ios ואנדרואיד

איפה מורידים? ממש כאן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

למה שלא תקראו עוד משהו?

זה לעולם יהיה הדבר הכי מדהים שכתיבה עשתה בשבילי

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

השאלה היחידה שלא רציתי לענות עליה

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך יוצאים לחופשת כתיבה חלומית?

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

זה (כנראה) היה היום הכי משפיל שלי בתור סופר

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך נפטרים מקנאת סופרים?

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך נפטרים מקנאת סופרים?

ספרים שונים לצרכים שונים לזמנים שונים.העניין הוא כזה: מישהו צריך את הכתיבה שלכם, ואת הסיפור שלכם. אולי המישהו הזה בדיוק סיים ספר דכאוני למוות ובא לו קצת לצחוק, או להיפך. אולי הוא נוסע לכנס עסקי ורוצה קצת לנקות את הראש, ואולי היא נוסעת למדבר להתבודד וצריכה ספר עמוק. לא כל סגנון מתאים לכל מצב, בדיוק כמו שיש אנשים לקחת אותם לסיני (אותי לא, נניח) ויש אנשים לקחת אותם לניו יורק (אותי! אותי!).זה היה שיעור מאלף על כתיבה, משום שאני בוודאי לא יכול לכתוב כמו מאיר שלו, אבל גם מאיר שלו – ואני חושב ששנינו ניאנח באותה הקלה בעניין הזה – לא יכול לכתוב כמוני.

קרא עוד »

כתבות נוספות מהבלוג...

עוד כתבות שאהבתי...

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »
עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

הצטרפו לניוזלטר שלי וקבלו טיפים, הנחות בלעדיות, פוסטים מרתקים וגם המלצות על תוכן שווה במיוחד. לא מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים