בקנייה מעל 199 ש"ח - משלוח חינם לנקודת איסוף

תשעה דברים לפני שתעלה לכיתה א׳

1. בכל פעם ששאלת אותי אם אהבתי את בית ספר, עניתי לך בשלוש מילים: ״לא כל כך״.

האמת היא, כמובן, מורכבת יותר, בעיקר כי דווקא אהבתי את בית הספר, או לפחות את הרעיון שעומד מאחוריו.

אהבתי את הספרים, אהבתי את המחברות, אהבתי את העטים החדשים והקלמר והתיק והעובדה שכל השנה שעברה נמחקה ומתחילים הכל מחדש. 

מה שפחות אהבתי הייתה העובדה שלא משנה איזו שנה זו הייתה,ארבע דקות אחרי שהיא התחילה מצאתי את עצמי תמיד באותו מקום מוכר: משועמם, אבוד ומקשקש במחברות דברים שלא קשורים בשום דרך לשיעור.

כתבתי סיפורים בזמן שיעורי מתמטיקה וניסיתי לעשות סדר בכל המחשבות שהתרוצצו לי בראש בזמן שיעורי היסטוריה.

באמת שניסיתי, כל יום מחדש, ״להפסיק עם השטויות״, כפי שיעצה לי אחת המורות בחטיבה, ולהתחיל להיות כמו כולם. 

וככל שניסיתי יותר זה כמובן הצליח פחות.

בחטיבה כבר הפכתי להיות מקרה קליני של ממש. שיחות שבועיות עם היועצת. נזיפות יומיות מרכזת השכבה. מילאתי באדיקות, במסירות ובמשך שנים את תקן הילד עם הפוטנציאל שיכול יותר, עד שבתיכון הועליתי לדרגת ״מקרה אבוד״ כשאפילו במקצועות החזקים שלי, שהיו ספרות והבעה, התחלתי לקבל חמישים וארבעים ופעם אחת אפילו 18, כי הכתיבה שלי לא עמדה בחוקי בית הספר והעדפתי שיורידו לי יד מאשר לכתוב ״מאידך גיסא״.

עד היום אני עוד שומע את הריב הזה בראש. לפחות פעמיים בשבוע אני מנהל אותו בדמיון כמעט באותו להט שניהלתי אותו אז. 

היום, כשנכנסתי איתך בפעם הראשונה בשערי בית הספר כדי להכיר את המורה שלך, חשבתי לעצמי ש-18 שנה זה הרבה זמן לכעוס ולהתווכח ולריב בראש עם חבורת אנשים שחלקם כבר מתים, רובם פרשו ואף אחד מהם בוודאי לא נמצא כאן, בבית הספר הזה. 

ותדע לך שהתכוונתי להתפרץ לכיתה החדשה שלך ולהגיד למורה החדשה שלך שאם מישהו יעז להגיד לך קמצוץ מהדברים שהמורים שלי אמרו לי לאורך השנים יהיה לו עסק איתי.

אבל אז ראיתי אותך יושב ומחייך ומתרגש כל כך ואת הכיתה יפה כל כך ובכלל לא דומה לכיעור הארכיטקטוני שאני למדתי בו ואת המורה שלך מחייכת אליך ושואלת אותך מה התחביבים שלך ומספרת לך על שלה.

וכשהיא קראה לך ״גוזל״ הנחתי את החרב שהבאתי איתי באופן סופי וסתמתי את הפה כל הפגישה. 

נראה לי שהשנה אתה תלמד על חשבון וטבע וחגים, ואני אלמד שיעור בלהיות אבא.

תהיה לך לפחות מורה אחת ש תשנה לך את כל החיים. שלי הגיעה בכיתה י״א, לימדה תנ״ך, לבשה סדינים והשמועות עליה היו שפעם היא הייתה מאושפזת בבית משוגעים

2.   אני לא יודע מה הגישה החינוכית היום ואלוהים, אני מקווה שהיא השתנתה, אבל אני מאחל לך שתעשה טעויות, וכמה שיותר. בית ספר הוא המקום להתנסות ולטעות בו כמה שיותר, ושאף אחד, גם לא המורים שלך, לא יגיד לך אחרת.

3.   תהיה לך לפחות מורה אחת שתשנה לך את כל החיים. שלי הגיעה בכיתה י״א, לימדה תנ״ך, לבשה סדינים והשמועות עליה היו שפעם היא הייתה מאושפזת בבית משוגעים. כולם פחדו ממנה. גם אני. יום אחד היא החרימה לי את מחברת התנ״ך שכמובן לא הייתה בה מילה אחת בתנ״ך, או באיזשהו מקצוע אחר. היא קראה לי אליה בסוף השיעור, הצביעה על סיפור באמצע המחברת ושאלה אותי אם אני כתבתי את זה. השפלתי את הראש ועניתי שכן. היא אמרה לי ״תשכח מתנ״ך, מעכשיו אתה מגיש לי טקסט כל שבוע״. היא הייתה עורכת קשוחה מאוד, אבל מצוינת וחומלת ויצירתית ונהדרת שלימדה אותי עלילות ודמויות ומבנה של סיפור ופעם, אחרי שקראה טקסט שלי, היא אמרה לי ״עומר, תזכור את מה שאני אומרת לך: אתה מוקף בחבורה של אדיוטים״. תזכור שגם אם זה מגיע בשלב מאוד מאוד מאוחר, לפעמים בית ספר יכול להיות מקום די בסדר. 

למדתי שלוש שנים ספרות מורחב והייתי אחד התלמידים המצטיינים בכיתה, אבל הייתה בעיה אחת קטנה עם מבחן הבגרות שלי: הוא נערך בדיוק באותן שעות של גמר המונדיאל באותה שנה. כמובן שלשמחתי כבר הייתי נער אחראי ושקול ועשיתי את הבחירה הנכונה: ברזיל ניצחה 0:2 מצמד של רונאלדו, ולי עד היום אין בגרות בספרות

4.   לפני שנה וחצי, אגב, זיהיתי אותה בשורה הלפני אחרונה בהרצאה שלי בבית אריאלה. דיברנו בסוף ההרצאה והתחבקנו המון. בסוף, רגע לפני שנפרדנו, היא הסתובבה ואמרה: ״נו, אמרתי לך או לא אמרתי לך שהם חבורה של אדיוטים?״. 

5.   למדתי שלוש שנים ספרות מורחב והייתי אחד התלמידים המצטיינים בכיתה, אבל הייתה בעיה אחת קטנה עם מבחן הבגרות שלי: הוא נערך בדיוק באותן שעות של גמר המונדיאל באותה שנה. כמובן שלשמחתי כבר הייתי נער אחראי ושקול ועשיתי את הבחירה הנכונה: ברזיל ניצחה 0:2 מצמד של רונאלדו,  ולי אין עד היום בגרות בספרות. אבל איזה משחק זה היה.

6.    אל תעשה את זה. 

7.    אלא אם כן זה גמר ממש ממש שווה

8.   בתוך הספרים האלה מסתתרים – לפעמים מאחורי גרפיקה מזוויעה למדי, אז צריך לחפש טוב – ידע עצום וסיפורים נהדרים ומחשבות מסעירות למדי. לא תמיד האנשים שיגישו לך אותם יהיו מעניינים כמוהם. וכן, אפשר וקל להאשים את המורים, אבל האמת היא שהמתנה הגדולה ביותר שבית הספר נתן לי היא השעמום מהמורים היבשים שלי והיכולת להפוך את החומר למעניין בעצמי.

9.   האמת האמיתית היא שעם כל הכעס והטינה שלי כלפי המוסד הזה, יש לו חלק עצום באדם שהפכתי להיות, והאמת העוד יותר אמיתית היא שיכולתי לבעוט במסגרות רק כי הייתה לי מסגרת נעימה מאוד לבעוט בה. זו, כנראה, תהיה החוויה החשובה בחייך, ואני פה רק בשביל דבר אחד: לוודא שבניגוד לאבא שלך, אתה גם תהנה ממנה.

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

תודה על הרשמתך

למה שלא תקראו עוד משהו?

שכר לימוד

בדיוק היום לפני 12 שנה היא קראה לי אליה לשיחה והודיעה לי שהיא זורקת אותי מהמגמה לכתיבה יוצרת. ״ניסיתי לעשות ממך סופר״, היא אמרה לי בפנים מאוד מאוכזבות. ״אבל איתך זה לא ילך. איבדתי תקווה״.

****

הייתי בן 30, וזו הייתה הפעם השביעית שמישהו מבוגר לקח אותי לשיחה ואמר לי שאיתי זה לא ילך. אמרו לי את זה בכיתה ז׳, ט׳, י׳, י״ב, פעמים בצבא ובגיל 30, אחרי קריירה עיתונאית מרשימה וסדרת להיט מטורפת אחת, באמת חשבתי – סלחו לי על הצרפתית שלי – שסיימתי עם החרא הזה.

נרשמתי ללימודי ספרות וכתיבה יוצרת. שלחתי טקסט. התקבלתי בניסיון הראשון. אמרתי לעצמי ״או, אני הולך למקום שסוף סוף קולט אותי״, וחשבתי – הנה התיקון שלי.

קרא עוד »

אם הייתם אומרים לי

1. אם הייתם אומרים לי לפני שנתיים, או שנה, או שבוע, שאני אפתח הרצאה בשגרירות ישראל בלונדון בבקשה מהקהל לעמוד דקת דומיה לזכרה של מתנחלת דתייה מהשומרון, לא הייתי מאמין לכם בחיים.

2. מצד שני, אם הייתם אומרים לי לפני שנה או שנתיים שיבוא יום ואני אעמוד ואדבר בשגרירות ישראל בלונדון על ספר שכתבתי על שפע, יהדות ואיך מאחדים את עם ישראלו שאחרי תנאם מרים פרץ וכל הדבר יהיה בחסות ארגון יהודי אורתודקסי, הייתי אומר לכם שלקחתם הרבה יותר סמי הזיה.

קרא עוד »

סופרים את השנים

1. ״אתה יכול לשים את האוזניים האלה על הראש ולהצטלם איתי?״, היא קפצה עלי בקניון שבעת הכוכבים. השנה היא 2017, אני בדיוק הייתי עסוק בבריחה מאלפי מעריצים שרדפו אחרי בעקבות ההצלחה הפסיכית של ״לחוץ חתונה״, אבל מאירה ברנע גולדברג, סופרת אלמונית שאיש לא שמע עליה אז, זיהתה אותי בתוך ההמון ורדפה אחרי תוך שהיא מטעה את הפפראצי כדי שאני אצטלם איתה ועם הספר שלה, התמונה שללא ספק הזניק את הקריירה המטאורית שלה והפך אותה לסופרת שהיא.

2. ככה מאירה זוכרת את הרגע שנפגשנו. שום דבר מזה לא קרה באמת.

קרא עוד »

עצמאי בשטח

1. בחיים שלי, אף פעם, לא שמחתי כל כך לעמוד בפקק.

2. עד הרגע האחרון התלבטנו אם לבטל. המדינה בוערת, החגיגות בוטלו, החטופים עדיין בעזה, מזג האוויר חם מהרגיל, מה בכלל יש לחגוג. אבל בכל מקרה תכננו משהו אינטימי וקטן בבית, סתם הזדמנות טובה להיפגש עם הילדים ואנשים שאנחנו אוהבים, ובמקום שנשב כל אחד מבואס בבית שלו אמרנו שנשב מבואסים ביחד באותו בית. גם פתרון.

3. בלילה שלפני קראתי בפיד שהמדינה הזו נגמרה. אין אותה יותר. השריפות האלה, כתב כל אדם שני, הן מטאפורה מושלמת למצבנו. אפשר סוף סוף לארוז את המזוודות – וממילא אם הקשבת להנחיות כיבוי האש כבר היה לך תיק מילוט ארוז בכל מקרה – ולברוח. תם ונגמר לו החלום הציוני.

4. ואני תמיד שוכח שהחיים בארץ הזו הם כמו הסרט השלישי של שר הטבעות: כל פעם נדמה לך שהנה מגיע הסוף, ואז הכל ממשיך כאילו כלום.

קרא עוד »

חוקי הג׳ונגל

מכל הדברים שבעולם, אני נשבע שבחיים לא חשבתי שטוביה צפיר יעשה לי התקף חרדה.
אני רוצה להבהיר כבר מהתחלה: טוביה לא אשם. למעשה, הלוואי עלי להסתובב עם חליפת דוב על הבמה בגיל 79 ולעשות שלוש הצגות ביום, אבל זה לא הנושא כרגע. הנושא הוא שישבתי עם שני הילדים שלי בהצגה הנפלאה ספר הג׳ונגל, ובדיוק כשבאנה ומוגלי וטוביה התחילו לשיר נחתה עלי ההבנה שזו כנראה הפעם האחרונה שזה קורה.
זו הפעם האחרונה שאני עם שני הילדים שלי ביחד בהצגת ילדים.

קרא עוד »

היום יום הולדת

״אז תגיד״, רותם שאלה אותי השבוע, ״מה אתה רוצה לעשות ביום שישי?״.
״לא יודע״, עניתי לה, באמת מנסה להיזכר איזה יום היום ומה השנה בכלל. ״מה יש ביום שישי?״.
היא עצרה והסתכלה עלי מוזר.
הסתכלתי עליה מוזר בחזרה.
עברו עשר שניות.
אולי רבע שעה.
אולי יומיים.
״אה״, נזכרתי בסוף, מצליח סוף סוף לחבר יום לתאריך לשנה. ״זה״.
״זה״.
״לא יודע״, עניתי לה והמשכנו ללכת. ״אין לי שמץ של מושג מה לעשות ביום הולדת שלי״.

קרא עוד »

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

תודה על הרשמתך

איך מקבלים עוד ממני?

מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי

ומקבלים את הטור השבועי, עדכונים בלעדיים, הנחות שוות ותרגילי כתיבה ישר לטלפון שלכם

קוראים את הספרים שלי

וגם נהנים ממשלוח חינם עד הבית

כותבים איתי ספר

נרשמים לתוכנית הליווי הדיגיטלית שתלמד אותך לתכנן את הספר שלך בשישה שבועות בלבד

מקשיבים לפודקאסט ״מדברים כתיבה״

בינתיים אנחנו במקום השני בהאזנות בקטגוריה שלנו, אבל איתך ניקח את המקום הראשון

תמונה של עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

כתבות נוספות מהבלוג...

שכר לימוד

אם הייתם אומרים לי

סופרים את השנים

עצמאי בשטח

חוקי הג׳ונגל

היום יום הולדת

אירועים קרובים

25/06
תוכנית הליווי לתכנן את הספר שלי - מחזור 24
ד,
10:00 |
Zoom
09/06
אתגר הספר - 7 ימים, 7 תרגילי כתיבה - חינם!
א,
17:00 |
Zoom
, תל אביב
31/05
חף משפע - ההרצאה
ש׳,
14:30 |
נמל יפו
, תל אביב
04/07
איך כותבים אהבה בעברית
ו׳,
10:00 |
האוס מרקט
, תל אביב
28/05
כותבים טאבו - מסע כתיבה
ד,
18:00 |
My Campus
, תל אביב

כרטיסים אחרונים

25/06
תוכנית הליווי לתכנן את הספר שלי - מחזור 24
ד,
10:00 |
Zoom
09/06
אתגר הספר - 7 ימים, 7 תרגילי כתיבה - חינם!
א,
17:00 |
Zoom
, תל אביב
31/05
חף משפע - ההרצאה
ש׳,
14:30 |
נמל יפו
, תל אביב
04/07
איך כותבים אהבה בעברית
ו׳,
10:00 |
האוס מרקט
, תל אביב
28/05
כותבים טאבו - מסע כתיבה
ד,
18:00 |
My Campus
, תל אביב

כרטיסים אחרונים

כתבות נוספות מהבלוג...

ספרים

עוד כתבות שאהבתי...​

תמונה של עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

מצטרפים לניוזלטר שלי ומקבלים את הטור השבועי שלי, הנחות בלעדיות, סדנאות פופ-אפ

וגם 10% הנחה לרכישה ראשונה באתר!

הניוזלטר אינו מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים