אז למה לי פוליטיקה?

8. לפני יומיים כתבתי סטטוס שעשה קצת רעש. אוקיי, הרבה רעש. הוא התפרסם בצינור, הוא הוזכר בחדשות, הוא היה מה קוראים אותו הצעירים ויראלי. אבל אני לא רוצה לדבר על הפוסט. אני רוצה לדבר על התגובות לפוסט.

9. טוב, רגע, בואו נדבר על הפוסט במשפט אחד. כתבתי שאני כועס על כל הפוליטיקאים מכל הצדדים שעושים הכל כדי להעביר את השטח והולכים עם האמת שלהם כאילו הם בפרק של תוכנית ריאליטי. בתמונות שמתי תמונה של יאיר גולן ותמונה של איתמר בן גביר וכתבתי שהנה שני פוליטיקאים לא טובים, כל אחד בדרכו שלו. ואז שמעתי בום.

10. האמתלה לפיצוץ היא שלכאורה השוויתי בין יאיר גולן לבין איתמר בן גביר (זה לא נכון, רק ציינתי ששניהם פוליטיקאים לא טובים בעיני, יחד עם עוד רשימה ארוכה), אבל האמת העצובה היא שבעת הזו אנשים בפייסבוק רק מחפשים עם מי לריב. הם נכנסים כבר עם הקצף בפה ולא מחפשים למי לעשות לייק, אלא למי לעשות הייט. זה תחביב מאוד מוזר ואני חושב שמי שמבלה את רוב זמנו בפייסבוק בלריב עם אחרים צריך לשאול את עצמו שאלות לא קלות על החיים שלו, אבל לא זה העניין עכשיו. העניין הוא שזה היה פוסט כתוב ומנומק היטב ולא מתלהם בכלל. אפשר להסכים איתו. אפשר לא. שתי האופציות קבילות. ואז החברים שלי התחילו להגיב.

11. ״אוי, עומר… איבדת את היכולת להבחין בין טוב ורע. נדבקת בגנצצת. משהו מאוד מאוד השתבש אצלך״.
״בוחן המציאות שלי תקין, ככל שאני יודעת. שלך לא״.
״משהו מאוד מאוד בעייתי קורה לך ולמערכת הערכים שלך. וואו זה שפל חדש״
״קרנף חנפן שאתה. זוחל על גחונך לכיוון איזה קונצנזוס מפנק שיעזור לך למכור עוד עותק מהספר הגרוע שלך. אתה קצת מגעיל אותי. צדקנות, צביעות, וחנופה למרכז מדומיין- שילוב לא ממש אטרקטיבי״.

12. האנשים האלה שציטטתי את התגובות שלהם? הם חברים שלי. אני לא מדבר על אנשים שאני מכיר מהפייסבוק, אני מדבר על אנשים שבילינו יחד שעות, עבדנו יחד יותר מעשור, העברנו שנים מהחיים. אנחנו חברים מהתקופה שפייסבוק עוד הייתה דבר כזה רק לאנשים שאני מכיר. אף אחד מהם לא כתב שאני טועה והסביר למה. אף אחד לא נימק את דעתו. עלייה למתקפה עם כל הכוח. וזה כואב כמובן כשזה בא מכל אחד, אבל מאנשים שאני ממש מכיר? שממש מכירים אותי? אני רוצה להגיד שזה הפתיע אותי, אבל האמת היא שזה לא. מאז שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי אני כבר לא מופתע מכלום.

13. מה שהכי מעצבן זה שלא נהייתי יותר ימני וגם לא נהייתי יותר שמאלני. מאז ה-7.10 מה שקרה זה שבעיקר נהייתי יותר לבד. 

14. אני תוהה כמה אנשים חוץ ממני איבדו אנשים שהם ממש אוהבים מאז ה-7.10 רק בגלל שהם התחילו לשאול שאלות על התפיסה הפוליטית שלהם. אולי זה רק אצלי. אולי לא. אני באמת לא יודע אם ביחד ננצח. אני רק יודע, מניסיון אישי כואב מאוד, שלבד – אנחנו בטוח מפסידים.