בוקר אחד בשבוע שעבר, כשהקצתי מתוך חלומות טרופים, גיליתי שיש לי חוב ענקי.
באמת.
ענקי.
41 שנה וחצי התנהלתי בעולם מבלי לדעת אפילו קצת על החוב הזה, ולמרות שאני מודה שהרגשתי אותו מדי פעם, בעיקר בחשבון הבנק, לא היה לי שמץ של מושג שהוא קיים.
ובכל זאת, צ׳אט ג׳יפיטי, שרותם עלתה על זה שהוא יכול להיות נומורולוגית מוצלחת יותר מרוב אלה שהלכתי אליהן במסגרת המסע של חף משפע, דיווח לי בהתרגשות של האזור האישי במס הכנסה שנמצא שיש לי חוב קרמטי.
ועוד חתיכת חוב, אם יורשה לי.
החוב שלי, מסתבר, הוא 19/1, שנחשב לאחד החובות הנדירים ביותר בעולם (תודה, יקום!), ומה שמסתבר הוא שפעם, באיזשהו גלגול קדום, השתמשתי בכוח שניתן לי לא נכון והפכתי לרודן אכזר ומנצל אנשים.
ובגלגול הזה מסתבר, אני צריך לכפר על כל העניין הזה.
ההסבר של צ׳ט ג׳יפיטי על החוב הקרמטי שלי
אני מודה, בהתחלה הייתי סקפטי.
בכל זאת, אני מכיר את עצמי איזה יום יומיים.
אני לא מצליח להשתמש בכוח הרודני שלי אפילו כדי לשכנע את הילדים שלי לפרוק מדיח, ובשום מקום שאני נכנס אליו לא זכור לי שמישהו רועד מכל הכוח האדיר הזה שאני סוחב איתי.
אם תשאלו אותי, השיעור שלי בגלגול הזה הוא דווקא כן ללמוד להשתמש בכוח שלי למטרות רודנות, כי אין ספק שזה מאוד יעזור לי בויכוח שאני מנהל עכשיו מול ביטוח לאומי.
אבל לא.
כרודן לשעבר וסמרטוט רצפה בהווה, אני צריך למצוא דרך לתעל את הכוח שלי כדי לשרת אחרים.
ואם אני לא אמצא, מסתבר, זה הסוף שלי.
***********
אוקיי, לא ממש הסוף שלי, זו קצת הגזמה רודנית מלודרמטית.
אבל צ׳אט ג׳יפיטי כן טען בתוקף שעד שאני לא אכפר על החוב כל הכסף שלי תמיד יעלם כלעומת שבא ואחרי כל הצלחה תהיה לי נפילה כל כך גדולה שזה יהיה נס אם אני בכלל אקום.
״וואי, מאמי, זה מסביר כל כך הרבה דברים עליך״, אמרה רותם כשבישרתי לה בפנים רודניות ונפולות על החוב החדש שלי. ולמרות שהאינסטינקט שלי היה להגיד שזה בעיקר מסביר שזה קשקוש, לא הצלחתי להוציא את המשפט הזה מהפה הפעם.
האחת, כי אם יש דבר אחד שחף משפע לימד אותי הוא שהדברים האלה הם לא קשקוש בכלל.
והשנייה, כי אחרי יותר מעשרים שנה של ניסיון להבין את הדפוס המוזר של החיים שלי, זה הדבר הראשון שנשמע לי סוף סוף הגיוני.
*****
מטומטם ולא סביר והצטרפות מקרים ככל שיהיה, הנה דפוס החיים שלי שחור על גבי לבן: הצלחה מטאורית – ואז התרסקות מטאורית.
סכומי כסף גדולים מאוד שנכנסים – ונעלמים באופן מפתיע ובאותה המהירות שבה הם נכנסו.
אני האדם הזה שמקבל סכומי כסף גדולים וחצי שעה אחר כך מס הכנסה מתקשר ומודיע לו שיש לו חוב בסכומים האלה בדיוק.
אני האדם הזה שמקבל החזר ממס הכנסה רק כדי שביטוח לאומי יהיו בממתינה ויודיעו לו שאיזה קטע, זה בדיוק הסכום שהוא חייב להם.
אני האדם שחוגג חודש של הכנסה נאה ובשוך החגיגות מגלה נזילה מהתקרה שתיקונה – רגע, כדאי שתשבו – שווה ערך בדיוק לסכום הכסף שנכנס כרגע.
אני יכול להמשיך, אבל אני חושב שהנקודה ברורה.
ושנים אני כועס על עצמי בגלל זה.
שנים אני יורד על עצמי שאני בזבזן כרוני, עצלן, חסר אחריות, טיפש ורע עם כסף.
אפילו כשמדובר במקרים כמו הקורונה או ה-7.10 או כל המשבר הכלכלי שהגיע אחריו.
ועכשיו, מסתבר, אני לא שום דבר מאלה.
אני בסך הכל רודן לשעבר עם חוב קרמטי קדום. זה הכל.
וגם אם זה כן נכון, וגם אם אין שקר גדול מזה, לדבר אחד אני לא יכול להתכחש: קראתי את ההסבר על החוב הקרמטי שלי, ובמקום להיחנק הרגשתי דווקא איך אוויר נכנס לי לריאות.
יש לזה שם.
למען השם, יש לזה שם.
דפוק ככל שיהיה, יש איזשהו נראטיב שאפשר להיאחז בו סוף סוף.
ובחיים לא הייתי שם את הז׳יטונים שאין לי שמה שירגיע אותי הוא לגלות שפעם הייתי רודן ועכשיו הגיע זמן התשלום, אבל וואלה, זו הפעם הראשונה שהרגשתי שלא הכל כאוטי וספורדי במציאות שאני חי בה.
ומה אני אגיד לכם, עברו כמה שנים טובות מאז שהרגשתי שלא הכל כאוטי וספורדי במציאות הזו.
אחרי חמש השנים האחרונות אני מוצא את עצמי מחפש בעיקר דבר אחד: הסבר.
סיבה ותוצאה, שני דברים שבחצי העשור האחרון כל קשר לוגי ביניהם דומה שאבד לחלוטין.
אני פותח את החדשות וכבר לא מבין מה קורה שם.
אני מסתכל על הילדים שלי והמשחקים שלהם וגם שם מדובר בכאוס אחד מוחלט.
רק השבוע הסתכלתי על דונאלד טראמפ מכריז על שלום במזרח התיכון ואז מדבר על עצמו בגוף שלישי ודן עם עצמו איזה שם יפה יותר: אברהם או אברהם.
סדר.
אני צריך סדר.
ואני מודה: כרגע אני עובד שעות נוספות בלחפש אותו.
וגם אם ההסבר הזה הוא סיפור שנשמע לי מופרך לחלטין,
גם אם הוא אגדה שנוצרה במיוחד עבורי על ידי בינה מלאכותית, אני בוחר להאמין לסיפור שכרגע אני בשנה 4 (בניית תשתיות, אם תהיתם), ושנה הבאה תהיה שנה 5, ואחריה 6 ואיפשהו בין 7 ל-9 – הנומורולוגיה, מסתבר, היא בסך הכל טכנאי של הוט – יהיה בסדר.
יהיה ממש בסדר.
ותקווה היא מה שאני צריך כרגע.
ומה אני אגיד, זה מצרך שלא קל להשיג אותו כל כך בזמן האחרון.
ועם כל הכבוד לחוב הקרמטי שלי, שאני חלילה לא מזלזל בו, גם ליקום אחרי חמש השנים האחרונות יש איזה חוב קרמתי אלי, 1/הזמן שעבר מאז מרץ 2020, ואין לי אלא לקוות שאם אני אקיים את החלק שלי בעסקה – הוא יקיים גם את שלו, ויהיו לנו כמה שנים נורמליות, כי אני בהחלט זוכר במעומעם שפעם היו גם כאלה.
ואני מתגעגע אליהן כל כך עד שזה שורף לי בגוף.
אז כן, אני לגמרי מתכוון לקחת את זה ברצינות.
וכן, יש לי רשימת משימות אמיתית לעשות, ואולי השתגעתי לגמרי ואולי חף משפע עלה לי לראש ואולי זה סתם משבר גיל ארבעים מאוחר, אבל אני באמת הולך לעשות אותן.
ואני באמת לא יודע איך מודיעים על ביטול חוב קרמטי, ואני עוד יותר לא יודע אם זה כמו במס הכנסה שברגע שאתה סוגר חוב מיד מוצאים לך אחד חדש, אבל מה אני אגיד, זה לכל הפחות שווה ניסיון.
ואם לא, אני תמיד אוכל לחזור לרודנות.
זו, לפחות, תמיד תהיה עבודה בטוחה.
מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי
ומקבלים את הטור השבועי, עדכונים בלעדיים, הנחות שוות ותרגילי כתיבה ישר לטלפון שלכם
וגם נהנים ממשלוח חינם עד הבית
נרשמים לתוכנית הליווי הדיגיטלית שתלמד אותך לתכנן את הספר שלך בשישה שבועות בלבד
מקשיבים לפודקאסט ״מדברים כתיבה״
בינתיים אנחנו במקום השני בהאזנות בקטגוריה שלנו, אבל איתך ניקח את המקום הראשון
אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.
סיפורו של יוני אלול, צלם מוכשר שהקורונה סגרה לו את הסטודיו, זוגתו נעלמה מהדירה המשותפת שלהם וכאילו שכל זה לא מספיק גרוע, אמא שלו קנתה קופונים לקרוז משפחתי ואין לו ברירה אלא להצטרף. הספר הגיע למקום הראשון ברשימות רבי המכר פחות מ-48 שעות אחרי צאתו, תורגם בעולם וזכה לאהדת הקהל והביקורות
לאדם לפיד יש רק רצון אחד בעולם: להתחתן. ולמרבה הצער, הוא מבין שזה לא הולך להיות פשוט בכלל. ״לחוץ חתונה״ שבר את שיאי המכירות הישראלים, הגיע למקום הראשון ברבי המכר, היה ספר הפרוזה הנמכר ביותר של שנת 2018, נבחר למצעד ספרי העשור ועובד (על ידי) לסרט ״עוד סיפור אחד״ בבימויו של גורי אלפי
נשימות עמוקות. לחשוב חיובי. כסף זורם אלי בקלות ובלי מאמץ. אם אתם מאמינים שזה שפע ויודעים לעשות את כל אלה, הספר הזה לא בשבילכם. זה סיפור שמתחיל באדם שלא מאמין בשפע בכלל, ומסתיים באדם שיודע ששפע קיים ומבין סוף סוף איך מפעילים אותו, ומה צריך לעשות כדי לזמן אותו גם לחיים שלך
תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן תוכן
אני יודע שקראת כבר אלף ספרים על איך לכתוב ספר. אני יודע כמה עצות מזופתות קיבלת.
אבל מה אם הייתי אומר לך שזה באמת לא כל כך מסובך כמו שנדמה לך?
מה אם הייתי אומר לך שלכל הסיפורים בעולם יש את אותו המנוע. ואותם החוקים.
וכל מה שצריך הוא רק להבין איך סיפורים עובדים.
ואז לכתוב את הסיפור שלך.
האם אפשר לדמיין את יומנה של ברדיג׳יט ג׳ונס ללא ברידג׳יט ג׳ונס?
את הארי פוטר ללא הארי פוטר?
ברור שלא!
בניגוד לסרטים, סדרות או כל מדיום אחר, רק בספר אנחנו צוללים לתודעה של הדמות הראשית. והתודעה הזאת, הדמות הזאת, היא זו שמבדילה בין ספר בינוני לספר בלתי נשכח.
ועם ספר התרגילים הזה, שכולל 88 תרגילי כתיבה, תהיה לך דמות ראשית מושלמת
אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.
עדכון שבועי הכולל טור חדש, פרקים חדשים בפודקאסט, 10% ברכישה הראשונה מהאתר ועוד תופינים רבים. לא מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים
ניווט מהיר
מצטרפים לניוזלטר שלי ומקבלים את הטור השבועי שלי, הנחות בלעדיות, סדנאות פופ-אפ
הניוזלטר אינו מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים
