תעצרו הכל! עכשיו! (כן,זה טיפ אדיר לכתיבה)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

 לפני שבוע התחלתי לעבוד על הספר השלישי שלי.

אני יודע בדיוק מה אתם חושבים עכשיו: ״עומר, מה ספר שלישי? לא הרגע סיפרת לנו שהשני הסתיים והוא יוצא בינואר וכולנו עומדים עם כרטיסי אשראי שלופים ומחכים שתכריז על מכירה מוקדמת?״.

ואתם צודקים לגמרי.

ואני מבטיח שמיד אני לוקח את כספכם.

אבל זו לא הנקודה עכשיו.

הנקודה היא שהיה לי יום כתיבה נהדר.

מה נהדר, מדהים.

זה היה מסוג ימי הכתיבה האלה שהכל סוף סוף מסתדר: הקפה היה טעים, החלב נשפך מסביב לקפה כי אני לעולם לא אצליח להבין איך מוזגים מקנקני המתכת הקטנים והארורים האלה, והמילים פשוט זרמו ממני היום.

והן היו טובות.

וממש הרגשתי איך אני מתחמם.

ואז רותח.

למעשה, הרגשתי כאילו אני יכול לכתוב היום את כל הספר במכה אחת.

ובנקודה הזו בדיוק עצרתי.

וסגרתי את המחשב.

וזה הדבר שאף אחד לא אמר לי ולמדתי לבד: כתיבה, לפני הכל, היא עניין של מומנטום. ואם אני עוצר בנקודה שבה הכל נתקע אז מחר אני אתחיל בנקודה שבה הכל תקוע. ובמקום לכתוב, אני אבהה במסך ואחשוב איך, לכל הרוחות, אני יוצא מזה.

כי הנה אחד השיעורים שעשרים שנה של כתיבה לימדו אותי: לעצור כשאתה חם זה אחד הדברים הכי טובים שכותב יכול לעשות למען עצמו.

ואני יודע, זה מנוגד לכל היגיון בסיסי, כי מי האדיוט שיעצור כשהמוזה סוף סוף שורה עליו והמילים נשפכות ממנו מהר יותר מהחלב והוא יודע היטב כמה הימים האלה נדירים?

ובכן, אני.

ואחרי הטקסט הזה, אני מקווה שגם אתם.

כי עד שלמדתי את השיעור הכה חשוב הזה הייתי עוצר בנקודה שבה אפשר לעצור. כלומר, בנקודה שבה אין יותר מילים. בנקודה שבה הכל נתקע. והייתי מסיים את יום הכתיבה שלי עם הרגשה מחורבנת, כי מי יכול להרגיש טוב כשהוא טורק את המחשב מרוקן ממילים וחושב לעצמו שאולי מחר יבוא לו הפתרון.

וזה הדבר שאף אחד לא אמר לי ולמדתי לבד: שכתיבה, לפני הכל, היא עניין של מומנטום.

ואם אני עוצר בנקודה שבה הכל נתקע אז מחר אני אתחיל בנקודה שבה הכל תקוע. ובמקום לכתוב, אני אבהה במסך ואחשוב איך, לכל הרוחות, אני יוצא מזה.

ושאולי כתבתי כבר את כל מה שיש לי לכתוב, ושהרעיון הזה גרוע ואתם מכירים את המשך הלופ בעצמכם. כנראה שחשבתם אותו שלוש פעמים רק השבוע.

במקום זה, סיימתי כשאני רותח.

וכשיש לי עוד המון מילים לכתוב.

ועם ההרגשה שאני לא יכול לחכות כבר למחר ולרגע שאתנפל שוב על המחשב.

ובגלל זה בדיוק גם מחר יהיה לי יום כתיבה מוצלח.

ואני מקווה שגם מחר יהיה לי מספיק שכל – כי לפעמים קשה להיכנע לפיתוי – לעצור בדיוק כשאני מרגיש שהאצבעות שלי זזות מהר יותר מהמחשבה שלי, ואכתוב לעצמי כמה הערות בקובץ הטיוטות לקראת יום הכתיבה של מחר ואתיישב מול המחשב בידיעה ברורה שיש לי המון מה לכתוב.

ותנו לי להגיד לכם שכשעובדים על קובץ של 60,000 מילים כדאי מאוד להרגיש שיש לכם המון מה לכתוב.

ובדיוק כמו שהפגישות הכי טובות שלכם עם חברים הן אלו שבהן לא מפסיקים לדבר ובסוף חייבים ללכת אבל עומדים עוד קצת בדלת וממשיכים לדבר ואומרים ״יו, חייבים לקבוע עוד פעם דחוף, לא הספקנו לדבר על שום דבר״, ככה בדיוק עם הכתיבה.

דווקא כשמרגישים בשיא – עוצרים.

כדי שמחר נוכל להמשיך בדיוק מאותה נקודה.

ושנהנה קצת מכל הדבר הזה.

אחרי הכל, בשביל זה התיישבנו לכתוב, לא?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

למה שלא תקראו עוד משהו?

זה לעולם יהיה הדבר הכי מדהים שכתיבה עשתה בשבילי

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

השאלה היחידה שלא רציתי לענות עליה

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך יוצאים לחופשת כתיבה חלומית?

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

זה (כנראה) היה היום הכי משפיל שלי בתור סופר

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך נפטרים מקנאת סופרים?

התקשרתי אליו היסטרי בשבע וחצי בבוקר ורשפתי לתוך הטלפון ״חייבים להיפגש! עכשיו!״.

ולזכותו של גורי אלפי יאמר שלאיש הזה לפעמים לוקח שבוע לענות לוואטסאפ, אבל כשהוא מבין שזה דחוף הוא עוזב הכל ומתייצב.

או זה לפחות מה שהוא עשה באותו בוקר, זה לא שזה איזה ריטואל שבועי.

הראיתי לו את הביקורת האיומה שהארץ פרסמו על לחוץ חתונה. אמרתי לו שאני מעדיף שזה יבוא ממני. הוא שאל אותי על מה אני מדבר. אמרתי לו שהוא בטח לא קרא עדיין, אבל קיבלתי ביקורת איומה והם כנראה צודקים בכל מילה וזה בטח יגרום לו לשקול מחדש את הבימוי והכתיבה המשותפת של הסרט אז שפשוט יגיד לי את זה עכשיו בפנים ודי.

בפעם השנייה באותה שיחה הוא שאל אותי על מה אני מדבר.

הקראתי לו חלקים נבחרים מהביקורת. בגדול נכתב שם שחבל שקמתי בבוקר, שהספר מזעזע ושאם היו לי איזשהן שאיפות לכתוב מוטב שאני אקבור אותן מתחת למיטה ואלך לעבוד במקצוע שהולם את כישורי הלא קיימים.

גורי הסתכל עלי, חייך ואמר: ״זאת הביקורת השלילית הראשונה שלך, אה?״

קרא עוד »

איך נפטרים מקנאת סופרים?

ספרים שונים לצרכים שונים לזמנים שונים.העניין הוא כזה: מישהו צריך את הכתיבה שלכם, ואת הסיפור שלכם. אולי המישהו הזה בדיוק סיים ספר דכאוני למוות ובא לו קצת לצחוק, או להיפך. אולי הוא נוסע לכנס עסקי ורוצה קצת לנקות את הראש, ואולי היא נוסעת למדבר להתבודד וצריכה ספר עמוק. לא כל סגנון מתאים לכל מצב, בדיוק כמו שיש אנשים לקחת אותם לסיני (אותי לא, נניח) ויש אנשים לקחת אותם לניו יורק (אותי! אותי!).זה היה שיעור מאלף על כתיבה, משום שאני בוודאי לא יכול לכתוב כמו מאיר שלו, אבל גם מאיר שלו – ואני חושב ששנינו ניאנח באותה הקלה בעניין הזה – לא יכול לכתוב כמוני.

קרא עוד »

כתבות נוספות מהבלוג...

עוד כתבות שאהבתי...

מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »
עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

הצטרפו לניוזלטר שלי וקבלו טיפים, הנחות בלעדיות, פוסטים מרתקים וגם המלצות על תוכן שווה במיוחד. לא מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים