ניזולטר יולי

אני יודע בדיוק מה אתם חושבים עכשיו: איזה מזל שאתה כאן, עומר, אחרת לא היינו שמים לב שכבר יולי.

או יום שלישי.

או עדיין 2020.

ואתם לא לבד. 

גם אני כבר לא מצליח לעקוב. 

למעשה, כל פעם שאני שם את הילדים בגן אני קצת בהלם שהוא עדיין פתוח. אני די משוכנע שיבוא יום אחד, השער יהיה נעול ואני אשאל בקבוצת הוואטסאפ של הגן מה נסגר ואיפה כולם, ומישהו יענה לי: אחי, כבר אוגוסט.

וזה נכון שמרץ-אפריל-מאי-יוני נמחקו לנו מהחיים, אבל אוגוסט זה אוגוסט. יש דברים שלא משתנים, אפילו כשכל העולם סביבם דווקא כן.

אז כן, עדיין יש קורונה בחוץ, והאמת היא שהולך ומתגלה שמגיפות עולמיות לא ממש שונות מעונות גרועות במיוחד של האח הגדול: בשבועיים הראשונים זה מרגש ומסעיר ומפחיד. 

ועכשיו, למרבה הצער, ולמרות הנסיונות הכנים של ממשלתנו הנהדרת להכניס קצת פלפל ועניין לדבר, אנחנו פשוט בשלב שזה משעמם פחד.

ויש לי הרגשה ששלב השעמום הזה יהיה איתנו עוד לא מעט זמן. 

ומי כאן כדי להנעים את זמנכם עם תוכן איכותי, מרתק, מעורר מחשבה, מסקרן ואינטלקטואלי?

נכון, מיקי זוהר. 

אבל כשימאס לכם ממנו, הנה כמה דברים שראיתי, שמעתי וקראתי החודש, ואולי תסכימו לשמוע גם אותי.

מה פספסתם החודש?

החודש בעיקר פספסתם (אם כי זו לא ממש אשמתכם, הפוסט הזה עלה ממש לפני רבע שעה) את זה שגם בפעימה הרביעית החליטו ברשות המסים שאני לא זכאי לשקל מהמדינה. שנכון, זה לא ממש מפתיע, כי הם די החליטו שאף עצמאי לא זכאי לשקל מהמדינה, אבל מה שכן מפתיע הוא שהחלטתי לכתוב להם מכתב תשובה חשוף לחלוטין ולערער באופן רשמי על ההחלטה הזאת.

אה, וגם לפרסם אותו, כי אני חושב שאני לא היחיד שמרגיש שדרס אותו סמי טריילר עם הלוגו של מס הכנסה בחודשים האחרונים.

אז במקום מספרים ואקסלים ודוחות רווח והפסד החלטתי להסביר להם למה אני לא ישן כבר ארבעה חודשים ולמה אני חושב שמגיע לי מענק רק על זה שלא השלכתי את עצמי מהמרפסת של הקומה השביעית.

שווה לקרוא גם אם אתם לא עובדים ברשות המיסים.

לקריאת הפוסט ״רשות המסים שלום, מדבר עומר״, הקליקו כאן.

עוד פוסטים שעלו החודש

מה תרוויחו החודש?

1. שש טעויות קריטיות שאתם עושים בדרך לספר שלכם (ואיך לתקן אותן) / וובינר חינמי

בחודש שעבר עשיתי וובינר לבד לראשונה בחיי, ואודה ולא אבוש: נהניתי. 

ולכן אנחנו נעשה את זה שוב.

אז ב-6.8.20, יום חמישי, בשעה 20:30 בערב אני אדבר בגילוי לב מסעיר (שמעתם? מסעיר!) על שש טעויות קריטיות במיוחד שעשיתי בספר הראשון והשני שלי, שזו כנראה הסיבה שהם מעולם לא ראו אור, ואם ישאר זמן אולי גם נשחיל איזו מילה או שתיים על הספר ההוא ששבר שיאי מכירה והגיע למקום הראשון ברבי המכר. 

מתי: חמישי, 6.8.2020, 20:30 בערב.

איפה: במחשב שלכם.

מחיר: חינם! (אבל מספר המקומות מוגבל, ולא נשארו הרבה)

לפרטים נוספים והרשמה

 2. הסדנה לתכנון ספרים / סדנה קצרה ופרקטית לכתיבת הספר שלכם

המחזור הראשון של הסדנה, שהיה מורכב מ-24 אנשים מופלאים וחמי לב שהסכימו לתת לי צ׳אנס לנסות עליהם חומרים, עבר בהצלחה יתרה. אנשים אשכרה ישבו, תכננו, כתבו, שיתפו, הגיבו ובאופן כללי גרמו לסדנה הזאת, שהיא ה-חלום שלי בארבע השנים האחרונות, להתגשם.  

ואם אתם חולמים לכתוב ספר או נמצאים בתהליך הכתיבה שלו, הסדנה הזו היא בשבילכם ולמענכם. באחריות. 

מתי: מפגש ראשון: שישי, 4.9.2020, 9:00 – 12:30.

        מפגש שני: שישי, 11.9.2020, 9:00 – 12:30.

          באמצע: תרגיל בבית ומשוב אישי ממני.

איפה: בזום. 

מחיר לקהל: 870 ₪ 

מחיר מיוחד לחברי הניוזלטר: 570 ₪ (שימו לב: ההנחה בתוקף עד ה-6.8 בחצות או עד גמר המלאי). 

מספר המשתתפים בסדנה: הסדנה מוגבלת ל-24 משתתפים בלבד.

על מנת לקבל את ההנחה ואת קוד הקופון, אתם צריכים להיות רשומים לניוזלטר שלי. מצטרפים פה למטה, בסוף הפוסט.

לפרטים נוספים ולהרשמה

3. לכתוב את עצמי / סדנת כתיבה אישית בהנחיית רענן שקד ובהנחייתי

הסדנה האהובה (אהובה!) והפופולרית (פופולרית!) והנפלאה (נפלאה!) בהנחיית רענן שקד האדיר (רענן שקד האדיר!) ובהנחייתי (בהנחי… אוקיי, מספיק) נכנסת בשעטה לשנתה השישית ולמחזור ה-24 שלה, שאין שמח ממני לבשר שהוא מלא עד אפס מקום.

ושנפתחה ההרשמה למחזור ה-25, ושגם שם נותרנו עם שבעה מקומות אחרונים. 

ואם אתם רוצים לכתוב בגוף ראשון, זו הסדנה הטובה, השלמה והמקצועית ביותר שיש בארץ. וגם אם זו אמירה קצת יומרנית אני לגמרי עומד מאחוריה, ויש לי את כל הנתונים כדי לגבות אותה. בקיצור, בואו לכתוב איתנו.

מתי: ימי חמישי, 18:00-21:00, החל מה-15.10.2020.

איפה: הנחושת 3, תל אביב. אנשים בבידוד או שסתם מפחדים מקורונה מוזמנים להצטרף בזום.

מספר המשתתפים בסדנה: הסדנה מוגבלת ל-16 משתתפים בלבד. ההרשמה מותנית בטקסט קבלה.

לפרטים נוספים והרשמה 

דברים שאהבתי במיוחד החודש (ואולי גם אתם תאהבו)

סרט / ״שעתם היפה״

יש לי חיבה אדירה לקולנוע בריטי. זה לא שאני כזה אנין טעם, אבל היי, גם הבריטים לא. אולי בגלל זה אנחנו מסתדרים כל כך טוב. 

הסרט הזה לא נטול חסרונות ולא נטול פגמים. להיפך. הוא מלא בהם. הכימיה בין השחקנים הראשיים לא קיימת, ג׳מה ארטרטון טובה בארבע רמות מג׳ק יוסטון ובארבעים רמות מריצ׳ארד אי. גרנט, על כל טוויסט מצוין בעלילה יש שלושה מהלכים שאתה פשוט יושב ותוהה איך ולמה זה קרה, הכתיבה לא אחידה והסרט הזה לא ממש החליט מה הוא רוצה להיות ולאיזה ז׳אנר הוא משתייך.

ולמרות כל אלה – ואולי בגלל כל אלה – נהניתי ממנו נורא.

״שעתם היפה״ הוא סרט אנושי בכל קנה מידה שהוא. הוא נכתב על אנשים וחשוב מזה: נכתב על ידי אנשים. אישה אחת, למעשה. גבי צ׳יאפי היא שם שרחוק מלהיות מוכר בישראל, וזה חבל מאוד, כי האישה הזו התפרסמה בעיקר בגלל שני דברים: כתיבה נהדרת לטלוויזיה, וחוסר יכולת אינהרנטי לעמוד בזמנים.

למעשה, אני לא חושב שיש תסריטאית שעבדה כל כך הרבה שנים בטלוויזיה, יצרה סדרות ובכל ראיון איתה קיטרה כמה היא שונאת לעבוד בטלוויזיה. 

ורק על זה מגיע לה שנאהב אותה.

״שעתם היפה״ הוא סרטה הראשון, ומה אני אגיד, לגמרי רואים את זה. ובכל זאת, יש בו כל כך הרבה מודעות עצמית וקסם, הוא כל כך יודע איך באמת עושים קולנוע, עד שאי אפשר שלא לסלוח לה גם על החלקים הפריכים פחות. אז הוא כתוב לא אחיד, ביג דיל.

אבל הסצינות הגדולות שלו – ויש כמה וכמה כאלה – הן סצינות שהן מופת של כתיבה. 

וכשריצ׳ארד אי. גרנט לא מופיע בהן, אז גם של משחק.

ומעל כולם נמצא ביל ניי, האיש שקומדיה רומנטית גילתה אותו לעולם ומאז העולם לא מפסיק לרצות עוד ועוד מהשחקן המבריק הזה, שמוכיח מה קורה כששחקן מצויין פוגש כתיבה נהדרת, וכמה קל לגנוב את ההצגה כשיש הצגה לגנוב, וכמה הקולנוע הבריטי – וצ׳יאפי היא חלק ממסורת מכובדת מאוד – יודע לכתוב דמויות משנה פנטסטיות, וכמה הן קריטיות להצלחה של סרט.

זה סרט על כתיבה. ועל קולנוע. ועל פמיניזם. ועל שובניזם. ועל תודעה. ועל עיצוב תודעה. ויותר מהכל, זה סרט על פרופורציות.

כי נכון, כל דור והקשיים שלו, ובכל זאת לפעמים סוגרים לנו את הלנדוור וזה לא קל, אבל יש משהו בלראות את החיים האיומים (מבלי להשוות, כמובן, לזוועות האמיתיות של מלחמת העולם השנייה) של העורף בלונדון בזמן מלחמת העולם השנייה ולזכור שאנשים ניסו לחיות את החיים שלהם בזמן שמטח אדיר של פצצות ירד עליהם בכל ערב וחצי מהעיר נמחק, ולזכור שגם בתקופה הזאת ניסו ליצור, שגם בתקופה הזאת הצליחו ליצור, ושגם מהתקופה הזאת האמנות הצליחה להתואשש. 

״שעתם היפה״ היא יצירת ביכורים נהדרת שיש בה את כל הפגמים של יצירת ביכורים. זה חלק מהקסם שלה, בעיני. תנו לו צ׳אנס. אני חושב שתאהבו אותו מאוד.

סטנדאפ / מארק מארון

אם אי פעם ישאלו אותי – ואף אחד לא שואל, אבל בואו נניח רגע שכן – ״עומר, תגיד, אם היית עולה על במת סטנדאפ, כמו מי היית רוצה להיות?״.

ואנחנו נעמיד פנים שכולכם שאלתם, אז אני אענה לכם: כמו מארק מארון.

ההומור של מארק מארון לא קורע מצחוק. בכלל, אין שום דבר קורע או מפיל במארק מארון. מאז שזוגתו, הבמאית לין שלטון בת ה-54, נפטרה במאי האחרון ממקרה נדיר מאוד של תרעלת בדם, אין לי שום משאלת לב לקחת אפילו פסיק מחייו הפרטיים העגומים מאוד.

אבל כשמארק מארון עולה על הבמה זה כבר משהו אחר לגמרי. ואת המשהו האחר לגמרי הזה אני חושב שאתם צריכים לראות.

כי מארק מארון, ותסלחו לי אם אני משתמש במילה הזאת לא נכון, הוא גאון. הוא מבריק. המונולוג שלו על הפעם ההיא שבה הוא קנה כובע הוא מופת של סטוריטלינג. 

ושל סטנדאפ.

יש קו דק מאוד מפריד בין ״ככה עושים את זה נכון״ לבין ״אוקיי, אין לי אפילו מושג איך הוא עשה את זה״, ולפחות ארבע פעמים במהלך המופע שלו הוא משתייך לקבוצה השנייה.

הוא לא אנרגטי. הוא לא קופצני. הוא לא מתנחמד. אם אני לא טועה הוא אפילו לא קם מהכיסא פעם אחת.

ובכל זאת, אלא אם כן אתם ממש ממש אוהבים את דונאלד טראמפ, ואז קחו עצה ממני ואל תראו את המופע הזה, המופע הזה לא מפסיק להצחיק ולהדהים אותי, והשילוב בין האנטיפת שהוא לרגישות ולאנושיות העצומה שבו היא שילוב קסום שאם יש לכם שעה פנויה (ובואו, קורונה בחוץ, שעה פנויה זה כל מה שיש לכם בימים האלה) אני ממליץ בחום גדול להתמסר אליו. 

מה קורה עם הספר שלי?

החודש לא כתבתי אפילו מילה אחת ב״כולם לחייך״. ואני לגמרי בסדר עם זה.כי זה שלא כתבתי בו מילה לא אומר שלא עבדתי עליו.

כבר שנה לפחות שאני מרגיש שיש לי טוויסט עלילתי אחד לא נכון. ושהוא לא עובד. ושברגע הזה אני אאבד את כל האמון של הקהל.

בהתחלה חשבתי שהוא פשוט לא כתוב מספיק טוב. שלושה חודשים אחר כך נזכרתי שאני זה שמטיף שלהטוטי כתיבה נועדו לחפות על עלילה חלשה, והחלטתי להקשיב לעצמי, לשם שינוי.

ומה אתם יודעים, צדקתי.

ולמרות שקיוויתי שזה יסתכם בפתרון נקודתי, זה כמובן לא קרה. ולא הייתה לי ברירה אלא לחזור לקובץ העלילה (כן, יש קובץ כזה, ואם תבואו לסדנה לתכנון ספרים תוכלו לראות בדיוק איך הוא עובד) ולהתחיל ה-כ-ל מהתחלה.

בחודש שעבר סיפרתי שרצחתי את הדמות האהובה עלי. החודש עוד שתיים מצאו את מותן בנסיבות מסתוריות. הסיפור הזה עובד סוף סוף. 

עכשיו נשאר רק לכתוב אותו. 

תודה שקראתם,

ותשמרו על עצמכם שם בחוץ.

נשתמע,

עומר.

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

תודה על הרשמתך
עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

כתבות נוספות מהבלוג...

היי שלום, קורונה, ותודה על השיעור

איך דואר זבל שינה לי את החיים

התעייפתי

כוחה של כתיבה (ואיך רותם ואני נפגשנו)

השיעור שלמדתי ממסי ורונאלדיניו

פוט דה בול אין דה פאקינג באסקט

כתבות נוספות מהבלוג...

עוד כתבות שאהבתי...​

עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

הצטרפו לניוזלטר שלי וקבלו טיפים, הנחות בלעדיות, פוסטים מרתקים וגם המלצות על תוכן שווה במיוחד. לא מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים

תודה על הרשמתך