איך מוכרים מאות אלפי עותקים מהספר שלך? הנה, ממש ככה

"ממה שאני מבין״, הוא לגם עוד שלוק של בירה והסתכל עלי, ״סופר מקבל בקושי ארבעה שקלים לעותק. ואנשים לא מצליחים למכור אפילו חמישים עותקים. אז בשביל מה בכלל לטרוח, אתה מבין?״.

השיחה הזו התקיימה ביום ראשון השבוע בפאב באזור הצפון, אבל זו באמת שיחה שנדמה כאילו היא התחילה מזמן ולא באמת נגמרת לעולם.

לא עובר שבוע – מה שבוע, שעה – בלי שמישהו, תמיד באותו האופן, מספר לי שזה החלום שלו לכתוב ספר, לוקח נשימה עמוקה ואז שולף איזה נתון מדכא על שוק הספרים הישראלי שמסביר למה אין ולעולם לא יהיה לו סיכוי, אז בשביל מה בכלל לנסות, נכון?

נכון?

לא נכון.

פחות מ-24 שעות אחרי השיחה הזאת ארזתי את שני ילדי חובבי סדרת הספרים ״כראמל״ להרצאה של מאירה ברנע גולדברג האלופה. מאירה ואני פרצנו בערך באותן שנים ועם השנים הפכנו לחברים, והתרגשתי מאוד שהילדים גדולים מספיק כדי להנות מהמילים שלה ולחוות אותה על במה. שבועיים לפני ההרצאה נכנסתי לאתר על מנת לרכוש כרטיסים, וקיבלתי את התשובה שהם אזלו.

הכרטיסים אזלו.

טלפון אחד למאירה, שמצידה הרימה את כל ספרית קרית אונו על הרגליים (אל תסתכלו עלי ככה! אני סלב!) גרמו לזה שמצאו לנו מקום בתוך ארון הספרים ובתנאי שנתחייב לנקות את האולם אחרינו.

סתם, הם היו מקסימים ונהדרים ואף רוכש כרטיסים אחר לא נפגע בדרך.

ההרצאה הייתה נהדרת.

וחשוב מכך, עיניכם הרואות, היא הייתה מלאה.

סליחה, לא מלאה.

היא הייתה מפוצצת.

וכן, אני לא אכחיש: שוק הספרים הישראלי הוא בעייתי ומורכב. אולי הוא אפילו חולה. אבל הקהל הישראלי לא. למעשה, הוא בריא מאי פעם. והקהל הישראל הוא קהל חם, נהדר ומהמם, וחשוב מכל אלה: נוהר בהמוניו אל האנשים שעובדים קשה בשבילו ושמים אותו בראש סדר העדיפויות. וזה, כנראה, השיעור החשוב ביותר לכל מי ששואף להיות סופר בישראל

אם תפתחו את החינוכית בשעה הרלוונטית, תוכלו לראות את סדרת הטלוויזיה ״כראמל״. בחורף גם תהיה הצגה בתיאטרון אורנה פורת המהמם, לא פחות. גם את ההרצאות האלה מאירה לא בדיוק עושה בחינם. וגם אם היא מקבלת ארבעה שקלים לעותק (והיא לא, תסמכו עלי בעניין הזה. היא אפילו לא באזור החיוג הזה) אז 200,000 העותקים (!) ש״כראמל״ לבדו מכר בוודאי לא גרמו לה להתחרט שהיא כתבה את הספר שלה.

מאירה היא אולי חוד החנית וסיפור הצלחה מדהים, אבל היא לא לבד. ענת לב אדלר הנהדרת, ששנים ישבה במשרד לידי ב״ידיעות אחרונות״ מוכרת עשרות אלפי עותקים באופן קבוע וממלאת הרצאות. ״כשרון דיבור״ של שרי שביט המופלאה התפוצץ בחנויות זה עתה, ולדעתי עדיין מתפצפץ לו שם באופן קבוע. סופרי ביכורים של תלמידותינו הדס שי, ליאת לב רן ושני הדר הפכו לרבי המכר, ולדעתי יצטרכו חתיכת נס כדי להוריד את ״חג המשק״ של שני מהמקום הראשון ברבי המכר, כי הוא מככב שם כבר שלושה שבועות ואני לא רואה אותו מסיים לככב שם בקרוב.

וכן, אני לא אכחיש: שוק הספרים הישראלי הוא בעייתי ומורכב.

אולי הוא אפילו חולה.

אבל הקהל הישראלי לא.

למעשה, הוא בריא מאי פעם.

והקהל הישראל הוא קהל חם, נהדר ומהמם, וחשוב מכל אלה: נוהר בהמוניו אל האנשים שעובדים קשה בשבילו ושמים אותו בראש סדר העדיפויות.

וזה, כנראה, השיעור החשוב ביותר לכל מי ששואף להיות סופר בישראל..

ותשכחו ממשפטים מפומפמים בתקשורת כמו ״הקהל הישראלי לא קורא״, כי הנה, תסתכלו על הקהל בהרצאה של מאירה. גם אני יכול לספר לכם על אולמות מלאים בנהריה, טבריה, חיפה, באר שבע וכמעט כל מקום אפשרי בארץ.

אז אם אתם לא כותבים את הספר שלכם כי אתם בטוחים שהוא לא יצליח, אתם כנראה צודקים.

ואם תשאירו אותו במגירה או בראש שלכם ולא תכתבו אותו, אז כן, אתם בטוח צודקים.

יהיה לספר שלכם קצת קשה להצליח אם לא תכתבו אותו.

וכן, זה סיכון. וכן, זה מפחיד. ולא, לא כל ספר מצליח.

אבל יש גם ספרים שכן.

ויש גם סופרים שכן.

ואם לא תנסו, לא תדעו.

הצטרפו לניוזלטר שלי, וקבלו המלצות, הטבות ושלל טקסטים משובחים

תודה על הרשמתך

למה שלא תקראו עוד משהו?

ניפגש על הספה

בחודשים האחרונים אני ישן על הספה. 

לא, לא הוגליתי לשם. זה לא סיפור כזה. רותם ואני גרים בבתים נפרדים ובלילות ששנינו ישנים באותה מיטה אנחנו, ובכן, ממש ישנים באותה מיטה.

אבל בלילות שאנחנו לא ישנים ביחד הילדים שלי ישנים אצלי. 

ובלילות האלה, מאז אוקטובר, אני ישן כבר באופן קבוע על הספה. 

היא לא נוחה במיוחד, הספה. היא לא רעה בשום דרך, אבל היא לא משתווה למיטה שלי בשום דרך. היא צרה יחסית, מתחיל להיווצר לה שקע מרגיז כזה באמצע והכריות שלה בהחלט צריכות רענון אחרי כמה שנים.

ובכל זאת, מאז השבת ההיא באוקטובר, אני לא מצליח להביא את עצמי להיכנס למיטה. 

קרא עוד »

האנטישמים החדשים

מכל הדברים בעולם שאפשר לכתוב עליהם בשבוע שבו מלאו לי ארבעים, אני רוצה לכתוב על חיים אברהם. כי למרות שאני מאוד מנסה, חיים אברהם לא עוזב לי את המחשבות בחודשים האחרונים, ובימים האחרונים הוא כבר ממש גר אצלי בראש.

אני לא יודע אם אתם זוכרים את חיים אברהם. אני לא יודע אם אתם זוכרים שלפני ה-7.10 היה כבר אחד כזה, ה-7.10.2000. אין סיבה אמיתית שתזכרו משהו מאלה.

ב-7.10.2000 הבן של חיים, בני, נחטף ללבנון יחד עם עדי אביטן ועומאר סועאד. אני הייתי אז בכיתה י״א, והייתי רוצה לכתוב שאני זוכר משהו מהאירוע הזה ושהוא נצרב בי באיזושהי דרך, אבל האמת היא שאני לא זוכר כלום. אפילו לא משהו מעורפל. צה״ל יצא מלבנון חמישה חודשים לפני כן, החיים המוטרפים פה המשיכו במלוא הקיטור, ושלושה חיילים נחטפו אז.

היום שלושה חיילים לא נראים כל כך הרבה.

כנראה שגם אז לא.

קרא עוד »

יגון

מכל הדברים בעולם שאפשר לכתוב עליהם בשבוע שבו מלאו לי ארבעים, אני רוצה לכתוב על חיים אברהם. כי למרות שאני מאוד מנסה, חיים אברהם לא עוזב לי את המחשבות בחודשים האחרונים, ובימים האחרונים הוא כבר ממש גר אצלי בראש.

אני לא יודע אם אתם זוכרים את חיים אברהם. אני לא יודע אם אתם זוכרים שלפני ה-7.10 היה כבר אחד כזה, ה-7.10.2000. אין סיבה אמיתית שתזכרו משהו מאלה.

ב-7.10.2000 הבן של חיים, בני, נחטף ללבנון יחד עם עדי אביטן ועומאר סועאד. אני הייתי אז בכיתה י״א, והייתי רוצה לכתוב שאני זוכר משהו מהאירוע הזה ושהוא נצרב בי באיזושהי דרך, אבל האמת היא שאני לא זוכר כלום. אפילו לא משהו מעורפל. צה״ל יצא מלבנון חמישה חודשים לפני כן, החיים המוטרפים פה המשיכו במלוא הקיטור, ושלושה חיילים נחטפו אז.

היום שלושה חיילים לא נראים כל כך הרבה.

כנראה שגם אז לא.

קרא עוד »

השיעור הכי חשוב שלמדתי השנה

״אני מצטער, חמוד״, אמרתי לו והבטתי היישר אל תוך עיניו המבואסות. ״אני לא יכול לעזור לך עם זה״.

הנה הוא הגיע, הרגע הזה שכל כך חששתי ממנו.

הרגע שבו הילד שלי יבין שאני אדיוט מושלם.

אוקיי, רגע, זה יצא קצת דרמטי ואכן ככה זה נשמע כשצעקתי את זה על עצמי בתוך הראש שלי, אבל זה גם לא מאוד רחוק משם, כי המסכן עוד לא בן עשר, ובאמת שחשבתי שיהיו לי קצת יותר שנות חסד לפני שהוא יגלה שאבא שלו הוא, נו, בן אדם.

כבר כשהגיע המייל מבית הספר על המבחן השנתי בחשבון הרגשתי את הסוף מגיע. את המבחן של השנה שעברה צלחתי רק בקושי, אבל כשעברתי על רשימת הנושאים של השנה וגיליתי שם שברים פשוטים ומספרים מעורבים כבר ידעתי ששום דבר לא יהיה פשוט יותר.

קרא עוד »

איך להיות מאושר

אני רוצה לספר לכם משהו שאף אחד לא יודע על רענן שקד. לדעתי אפילו הוא לא זוכר את זה – אם כי במקרה שלו זה לא מאוד מפתיע, האיש לא זוכר שהסתמסנו לפני חמש דקות – אבל זה סיפור שאני נזכר בו לפחות אחת בשבוע.

ובשביל לספר לכם את הסיפור הזה כמו שצריך, אנחנו נצטרך לצלול אל אחד הרגעים האפלים ביותר בחיים שלי.

רגע לפני שנצלול, אתם צריכים להבין משהו על רענן ועלי: כל החיים המקצועיים והאישיים שלי היו נראים לגמרי אחרת אם לא הייתי פוגש אותו בגיל 22. הייתי שנייה אחרי הצבא, ״7 ימים״ היה הר האוורסט של העיתונות והאיש, שהיה גם כוכב בהתהוות וגם סגן עורך ״7 ימים״, הסכים לקבוע איתי פגישה.

ואז, כמובן, שכח לגמרי שקבע איתי.

18 שנה אחר כך, אנחנו נקרא לזה עוד יום רביעי במשרד.

קרא עוד »

היי שלום, קורונה, ותודה על השיעור

15.3.

התאריך הזה עושה לי צמרמורת זו השנה הרביעית ברציפות.

כן, אני יודע, עברו ארבע שנים מאז הקורונה.

כן, אני יודע, הטראומה הלאומית הנוכחית גורמת לה להיראות כמו משחק ילדים וחלום רחוק ומתוק.

ובכל זאת, ולמרות שלפי התקנון מותר לי להתקרבן עד שבע שנות עסקים מיום המקרה, אני רוצה לעשות לטראומה מהקורונה את הדבר האחרון שחשבתי שאני אעשה לה: אני רוצה להיפרד ממנה.

לא תכננתי לעשות את זה. למעשה, ביורצייט החגיגי הזה אני מודה שקצת תכננתי לנבור לתוך הפצע ולהחיות את הטראומה. כדי לעשות את זה חזרתי אחורה אל היומנים ואל הטקסטים מהתקופה ההיא רק כדי לגלות שכל מה שסיפרתי לעצמי היה – ואני אתנסח כאן מאוד בעדינות – ממש לא נכון.

ולמעשה הוא די היה ההפך המוחלט.

זה הפתיע אותי לא פחות משזה הפתיע אתכם.

קרא עוד »
Picture of עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

כתבות נוספות מהבלוג...

ניפגש על הספה

האנטישמים החדשים

יגון

השיעור הכי חשוב שלמדתי השנה

איך להיות מאושר

היי שלום, קורונה, ותודה על השיעור

כתבות נוספות מהבלוג...

עוד כתבות שאהבתי...​

Picture of עומר ברק

עומר ברק

אני סופר, תסריטאי, עיתונאי ומרצה לכתיבה, אם כי לפעמים לאו דווקא בסדר הזה.
את ספר הביכורים שלי, ״לחוץ חתונה״, הוצאתי ב-2017 בהוצאת ״מודן״. בתוך חמישה ימים (שזה שיא ישראלי, אגב) אזלה המהדורה הראשונה של 3,000 עותקים מהחנויות.

לכל המאמרים בבלוג »

הצטרפו לניוזלטר שלי וקבלו טיפים, הנחות בלעדיות, פוסטים מרתקים וגם המלצות על תוכן שווה במיוחד. לא מכיל ספאם, גלוטן ובוטנים

תודה על הרשמתך